הגר עוז

המדריכה

הי נעים להכיר 🙂 כיף שאתם כאן! אני הגר, אמא, אשת חינוך וגם- המדריכה. מאז ומתמיד זה מה שאני עושה- מדריכה ילדים במסגרות שונות וגם בעסק העצמאי שלי- בעיקר בחינוך הבלתי פורמלי ובגיל הרך. ממש חשוב לי שהפעילויות יהיו כאלה שלא צריך להתאמץ בשבילן, שאופי הפעילות יותאם לאופי הילד והכי חשוב- יאפשרו משחק פתוח- כזה שנותן מקום לרעיונות של הילדים עצמם. אמהות, גננות ונשות חינוך, וגם אבות ואנשי חינוך כמובן! אשמח לשמוע מה מצא חן בעינכם ומה יצא לכן לנסות! תהנו!

איך מתאימים את הפעילות לאחים בגילאים שונים?

אחים

הי לכולן.ם! מה שלומכן.ם?

הנה אני ממשיכה בפוסט חדש משאלות הקהל (זאת ההזדמנות לומר שאפשר בשמחה לשלוח לי שאלות, תהיות ובעיות בהודעות בפייסבוק ממש כאן)

אז ככה:

מה עושים עם אחים בהפרשי גילאים? 🤷‍♀️

או אם אתן.ם גננות- מה עושים כשיש קבוצה שהיא רב גילאית?

מה עושים כשיש אחד צעיר שמכניס לפה?
או כשעושים משהו שמתאים לצעיר והגדול משתעמם?
 
תשמעו, פעם כשהייתי יותר צעירה הגעתי להתלמדות בגן מאוד אנתרופוסופי. הייתי ממש בשוק כי זאת פעם ראשונה שהכניסו אותי לגן כזה וזכיתי לראות הכל מבפנים. זו היתה שעת בוקר מוקדמת והילדים הגיעו בהדרגה. רוב הילדים היו בני שנתיים שלוש, ורק ילד אחד היה בן שנה וקצת. 
 
הגננת ישבה ליד שולחן וגלגלה פלסטלינה להנאתה. כל מי שהגיע הצטרף לשולחן והתחיל לשחק בפלסטלינה יחד איתה. חוץ מבן השנה. הוא לא שיחק איתה בשולחן. הוא הסתובב בחדר, בחר משחק ושיחק קצת ואז חזר לעמוד לידה, וחוזר חלילה.
 
לא הבנתי באותו זמן- למה? למה היא לא משתפת אותו? למה הוא לא יושב לידה בשולחן? למה היא לא נותנת לו גם פלסטלינה? חייבת לציין כאן שהילד היה די מבסוט ולא הביע כלל תסכול על המצב, הוא פשוט היה בשלו.
 
יום אחרי שאלתי- תגידי לה את לו נותנת לו להשתתף?
היא ענתה הכי בפשטות (אחרי הכל היא היתה באמצע לזמזם שירים)- הוא צעיר עדיין, טוב לי וגם לו להיות בשוליים, הוא לא צריך לשבת עם כולם.
 
מודה שהתשובה לא פתרה לי את הקונפליקט מבפנים. עד שנים אח"כ שהייתי בעצמי גננת בגן רק גילאי ולמדתי ללהטט בין הילדים ולתת לכל אחד לעשות מה שמתאים לו…
 
 
אחים
 

הנה במשפט אחד כל מה שיש לי לומר על פעילות לגילאים שונים:

אין צורך להתאים כל פעילות לכולם 🙂

עושים פעילות, מי שרוצה עושה, מי שלא יכול למצוא את עצמו בשולי הפעילות או פשוט לעשות משהו אחר…

ובקצת יותר משפטים 🙂
הכל עניין של –
איך מסתכלים על זה? 🤷‍♀️
קצת כמו שמשחק פתוח מרגיש מוזר בהתחלה ולא זורם למי שרגיל לעשות פעילויות מובנות כל היום, וכשמתרגלים- לאט לאט משתחרר הצורך "להפעיל" ומפנה מקומו ל"להתבונן"
 
כך, פעילות עם ילדים בגילאים שונים היא סוג של יכולת נרכשת, שמתחילה בנו ובאים אנחנו מסתכלים עליה:
אם אנחנו מרגישים שמשעמם לו אז ישעמם לו. אם אנחנו סומכים עליו שימצא את עצמו אז זה מה שיקרה 
 
למשל:
אם אני עושה משחק סנסורי עם הבת שלי
הגדול יכול לבחור אם להצטרף או לא
זה יכול להיות ממש כיף גם בשבילו, לרוב הוא מצטרף
אבל לא עצוב לי שלא בא לו על זה, להפך, שימצא את עצמו במקום אחר…
 
או לחילופין-
אם הוא רץ בגינה והבת שלי רצה אחריו ומנסה להדביק את הקצב-
היא לא מסכנה שהיא לא במשחק
היא סבבה במשחק שלה, ובתכלס הרבה יותר מעניין לה ככה מאשר אם היא הייתה לבד ואז לא היה לה אחרי מי לרוץ…
 
אחים משחקים

חשבתי שיהיה הכי טוב פשוט לתת עוד דוגמאות, אז שאלתי נשות מקצוע בקבוצה הדרכת ילדים בעולם החדש את השאלה הזו בדיוק, והנה התשובות שלהן כאן.

*ומשהו נוסף לפני כל הדוגמאות-

כמובן! שאי אפשר לעשות הכל הכל עם שניים, במיוחד אם אחד צעיר וחסר מנוח 🙂 בדיוק בשביל זה אפשר לקבוע זמן רק עם אמא/ רק עם אבא כדי לעשות דברים שרוצים לעשות בנפרד. 

*
"הרבה מהנושא הזה הוא איך אנחנו מציגים לילדים (ובעיקר לגדולים) את הנושא.
למשל- אפשר להגיד לקטן שלא יהרוס את הציור של הגדול..
אבל אז אנחנו מציגים את זה כהרס.
אפשר מצד שני להגיד להם לצייר יחד ולהסביר לגדול שהוא ילמד אותו תוך כדי צבעים וצורות.
 
אפשר להציג את זה שהוא מפריע לבנות בלגו או במגנטים…
ואפשר להגיד בוא נבנה מגדלים וניתן לקטן לפרק ונצחק כולנו (עושים את זה כאן כל יום ונהנים).
 
עוד דוגמה- השבוע גם עשינו בריכה ביחד,
מים רדודים מאוד, ממש ברמת השלולית וככה עידו זחל וענבל יכלה ללמד אותו לשחות, רק לעשות את התנועות.
 
כמובן שבזמנים שהוא ישן או עסוק במשהו אחר היא מציירת לבד או בונה לבד…
אבל בפעילות משותפת הכל עניין של איך מציגים את הדברים לדעתי."
 
*
"אני נתקלת בזה בהקשר אחר כשאני עובדת עם מרצים ששואלים אותי
"אבל מה אם יש בקהל מגוון של סגנונות, איך אני מעניינת את כולם?"
התשובה שלי דומה למה שאני עושה עם הילדים, אני ניגשת לזה מתוך עולם התוכן שמעניין כל אחד מהם, מה שיגרום להם להתחבר בקלות.
 
כמו שבהרצאה אני אתן מגוון דוגמאות שיקלעו לכמה שיותר קהלי יעד אם הקהל שלי מגוון.
שייכות זו מילתה מפתח בעיני במקרים כאלו, ולשם אני חותרת כדי לחזק את החיבור."
 
*
"לא חייב לייצר סביבה שמתאימה לשניהם, הם בגילאים שונים ואפשר ורצוי לאפשר להם להיות ביחד וגם לבד,
אפשר להתאים 2 פעילויות שונות ואפשר גם לתת להם לדאוג לעצמם, ומגיל 6 כדאי מאוד להתחיל לאפשר להם גם לבד"
 
"אני חושבת שאנחנו צריכים לסמוך יותר על הילדים שימצאו את עצמם ומבחינת רמת הביצוע לעשות משהו שיתאים באמצע- לא גבוה ולא נמוך מידי. לאפשר להם לבחור ביחד פעילות, להלהיב אותם,אולי להציע שכל פעם מישהו אחד מלמד את השני.
 
👶ומשהו אחרון לאמהות לילדים צעירים וצמודים:
 
אני יודעת שאתן רואות את כל היצירה וחושבות "איזה יופי ואולי נעשה גם ונצטלם כשאנחנו כל כך מרוכזים בציור.. "
אבל
אתן מכירות את הילדים שלכן, ויודעות שאם זמן סידור הבלאגן יהיה גדול מזמן הפעילות- אפשר פשוט לוותר על הפעילות…
עוד חודשיים- שלושה- חמישה הכל יראה אחרת ואפשר לנסות שוב.
 
אין צורך להיות בלחץ שאנחנו לא מספיקות לעשות כלום עם הגדול וללמד אותו (זה סבבה, הוא לומד מספיק מלריב עם אחיו 🙂
 
ובאמת- הלמידה בגנים היא ספירלית וחוזרת על עצמה, בכל שנה מוסיפים קצת. ממש אין צורך להדביק איזה פער לימודי אלא פשוט ליהנות
ואם הילד מתעניין במשהו- לעזור לו להתעמק בזה🤩
 
 
זהו להפעם! 
אשמח לשמוע אם יש לכן.ם דוגמאות שהצליחו או שלא הצליחו  לגבי פעילויות לאחים, מוזמנות.ים לכתוב לי כאן!
 
וכמובן מאחלת לכן.ם שתספיקו לשתות את הקפה חם 🤩