הגר עוז

המדריכה

הי נעים להכיר 🙂 כיף שאתם כאן! אני הגר, אמא, אשת חינוך וגם- המדריכה. מאז ומתמיד זה מה שאני עושה- מדריכה ילדים במסגרות שונות וגם בעסק העצמאי שלי- בעיקר בחינוך הבלתי פורמלי ובגיל הרך. ממש חשוב לי שהפעילויות יהיו כאלה שלא צריך להתאמץ בשבילן, שאופי הפעילות יותאם לאופי הילד והכי חשוב- יאפשרו משחק פתוח- כזה שנותן מקום לרעיונות של הילדים עצמם. אמהות, גננות ונשות חינוך, וגם אבות ואנשי חינוך כמובן! אשמח לשמוע מה מצא חן בעינכם ומה יצא לכן לנסות! תהנו!

גישה נגישה- חינוך וולדורף

חינוך וולדורף

גישה נגישה- מה אנחנו יודעים על חינוך וולדורף?

כחלק מהנסיונות שלי להגדיר או לגלות מהי ההדרכה החדשה, אני בעצם לא לאט מבינה ש.. היא בכלל לא חדשה.

כלומר- אין ממש צורך להמציא את עצמינו או לחשוב שאנחנו צריכים לבנות הכל מחדש, מכיוון שהרבה אנשים חכמים כבר ניסו הרבה דברים לפנינו, וכל מה שנותר לנו לעשות הוא להכיר, לחפש את מה שמתאים לנו, לקחת את מה שאהבנו, ולעולם לא להפסיק ללמוד!

בקבוצה שלי הדרכת ילדים בעולם החדש– בכל שבוע אנחנו מכירים גישה אחרת או שיטה אחרת שאפשר להיעזר בה

המטרה שלי בהכרות הזו היא רק לעשות איזושהי חשיפה, מפגש ממש כללי עם הגישה שמדברים עליה

היות ולא כולנו יכולים עכשיו ללכת ללמוד חינוך דמוקרטי, או מונטסורי, או אנתרופוסופי וכו', אבל אנחנו כן יכולים לקרוא וללמוד את עקרונות הגישה, לראות למה אנחנו מתחברים, ולקחת את זה אלינו, להורות שלנו או לעבודה שלנו עם ילדים…

אז היום אני מביאה מהקבוצה את ההכרות עם חינוך וולדורף 🙂

הנה זה מתחיל:

Image by LeFox from Pixabay
השבוע הייתי ביום פתוח בבית ספר ולדורף
הדבר הראשון שיש לי להגיד הוא- לא ראיתם דבר כזה בחיים שלכם!
אפשר להתחבר או לא להתחבר
אבל אי אפשר להישאר אדיש לזה!
יותר מאשר בולטת השיטה- בולטת המוטיבציה של התלמידים להירתם לזה!
שזה משהו שאנחנו מאוד נלחמים עליו (בהרבה מקרים קשה לנו מאוד לגייס תלמידים או ילדים לשבת למפגש, להקשיב, לשתף פעולה ועוד…)
_____________________
בבית הספר בו הייתי היום נפתח בברכה ובשיר, ואז בנגינת חליל (כן! כולם מנגנים!)
לאחר מכן כולם שרו את השיר שניגנו קודם בשני קולות,
התמסרו בסוג של כדור תוך כדי תרגול של לוח הכפל,
ואז יצאו החוצה לקפוץ כל הכיתה בחבל גדול.
זה היה באמת מדהים לראות!!
בעיקר היה כיף לראות איך כולם רוצים לעשות את מה שעושים
ובגדול פשוט נראים שמחים
_____________________
 
הנה קצת רקע על חינוך ולדורף:
מדובר באדם בשם רודולף שטיינר שפיתח את הגישה האנתרופוסופית. ברוח הגישה הוקם בית ספר ראשון לילדי מפעל וולדורף אסטוריה, ומכאן השם- חינוך ולדורף
חינוך הוא רק אחד הענפים בגישה האנתרופוסופית שנוגעת בכל תחומי החיים…
על הרקע ועוד על הגישה בהרחבה אפשר לקרוא במאמר המעולה כאן

למה הכי התחברתי?

  • להסבר על הריתמוס- הסדר הקבוע ביום
אחת המורות תיארה לנו את סדר היום והסבירה שכל שיעור בנוי כמו נשימה
כי ילדים לא יכולים להתרכז מאוד למשך שעה וחצי וגם לא רצוי שהם יהיו סתם מפוזרים למשך אותו זמן..
לכן כל שיעור בנוי משלבים כמו נשימה-
יש נשיפה בה יש חלק יותר מרוכז של השיעור
ויש שאיפה ובה יש יותר תנועה, נגינה או פעילות כלשהי יותר משוחררת
וכך הלאה…
 
  • יש הרבה התעסקות ביצירה ואמנות מסוגים שונים: גם לשם היצירה וגם כתומכים של הלמידה עצמה. הילדים לומדים ומתנסים במגוון מלאכות וחוץ מזה שזה כנראה ממש כיף זו גם רכישה של מיומנויות לחיים

מה כל כך שונה בזה?

  • המורה נמצאת עם הילדים לאורך על התקופה ולא מתחלפת כל שנתיים שלוש-
יש לזה כמובן יתרונות וחסרונות…  ממש מעניין אותי לשמוע עוד דעות על זה…
 
  • יש המון מקום לתנועה
בחצר אין כמעט מתקנים והרעיון הוא שמשחקים בלטפס על עצים, לקפוץ בחבל ובמשחקי דמיון..
גם השיעורים עצמם משלבים תנועה תוך כדי הלמידה.
 
  • בכל תקופה לומדים "שיעור תקופה" שזה אומר שחוקרים נושא מסוים במשך חודש בערך ומעמיקים בכל הצדדים שלו, וכך בעצם לומדים את החומר גם דרך תנועה, משחק ואמנות ולא רק דרך השיעור. יש נושאים שונים בכל שכבת גיל ובכל תקופה בשנה

מה אפשר לקחת מזה?

  • ביטחון בדרך-
הדבר שהיה מאוד בולט לאורך כל הביקור ובמפגש עם כל המורים היה הביטחון שלהם שמה שהם עושים זה מה שצריך..
לעתים קרובות קורה לנו שאנחנו לא בטוחים מה היינו צריכים לעשות… ואני חושבת שאם נבוא בביטחון לפעילות שלנו, בכל נושא שלא יהיה-
זה מיד מורגש אצל הילדים והפעילות תעבור הרבה יותר בכיף ובזרימה
 
  • הריתמוס הקבוע-
כמו נשימה- במיוחד לילדים צעירים אך גם ליותר בוגרים כדאי להקפיד על משהו קבוע. ממש ממש קבוע.

פתיחה קבועה, סדר עבודה קבוע ועוד… כך אין צורך להתחיל מחדש בכל מפגש, הם מרגישים יותר ביטחון שיודעים מה בא אחרי מה ואפשר להתמקד בעשייה.

כמו כן כדאי להקפיד שיהיו רגעים של שחרור כמו גם רגעים של איסוף

כמובן שזה משתנה בכל שכבת גיל ולפי הקבוצה…

אני משתדלת שזמני האיסוף יהיו קצרים ככל האפשר ולהמשיך את הפעילות בתנועה כלשהי או בעבודה לבד ובקבוצות קטנות (תנועה כלשהי הכוונה לא רק מילולית אלא תנועה בנושא- אם זה חוג בישול אז תנועה היא תחילת עבודה על המתכון…)

זהו להפעם!
 
 
אשמח לשמוע מה אתם חושבים/ חושבות?
האם אתן מתחברות למשהו ממה שכתבתי?
האם משהו נראה לכ.ן מוגזם?
 
***חשוב לי להדגיש שהתיאור הוא מאוד שטחי וכללי וכמובן לא מקיף את כל עיקרי הגישה :)***

קישורים למתעניינים: להמשך קריאה והעמקה

השאלות הנפוצות ביותר– מתוך "אדם עולם" 

22 שאלות ותשובות– האתר של חינוך וולדורף בישראל

מכירים.ות עוד קישורים מעניינים? רשמו לי בבקשה בתגובות ואוסיף!