חושך, פנסים ודמיון- זה כל מה שצריך כדי להעביר אחר צהריים מגניב וממש מיוחד!
חשבתי איך להתחיל את הפוסט הזה בלי להישמע ממש מבוגרת, ואין אפשרות כזאת, אז פשוט אתחיל:
כשהייתי קטנה היה לסבא שלי מקרן שקופיות וגם המון המון שקופיות. מדי כמה זמן שהיתה נופלת עליו המוזה, הוא היה תולה סדין לבן על הקיר (בדיעבד זה לא ברור כי גם הקיר לבן אז למה לא פשוט להקרין עליו…) וקורא לכולם להתאסף ולצפות בשקופיות. אלו היו תמונות רגילות אבל בגלל שהן פותחו כשקופית הן קיבלו תשומת לב מיוחדת 🙂
בהסתכלות אחורה זה ממש מוזר, כל הפעילות הזאת, אבל מה שאני זוכרת במיוחד היה הסדין הלבן ומשחקי הצלליות של לפני ואחרי- "הנה כלב", "הנה ארנב" (הכל נראה אותו דבר אגב, זה יהיה מה שאתה מחליט)
אז כמחווה לסבא שלי ולסדין הלבן
וגם כי חורף וחנוכה- שתי סיבות מעולות לפעילויות בבית וגם למשחקי אור וצל- קבלו את תיאטרון הצלליות הכי כיפי ושוקע בעולם! כן, כיף ומינימום מאמץ יכולים (וצריכים) להתקיים יחד.
אז בואו נראה מה עושים היום! (ואשמח אם למישהו יש רעיון מה עושים עם שקופיות 
…)
אופציה יותר פשוטה ולא פחות מגניבה
זהו בגדול,
חשוב לי להזכיר על #משחקפתוח ועל כך שאמנם יש לנו בראש תכנון אבל כלל לא בטוח שזה גם מה שיש לילד בראש.
יכול להיות שהוא יתקע על החקירה על היד מול הקיר, על אין היא גדלה וקטנה כשמתקרבים ומתרחקים. וזהו, פה יגמר הזמן שלו עם צלליות להיום.
זה לא אומר שום דבר עליו או עליכם אלא רק שזה מה בא לו עכשיו, ואפשר וכדאי לנסות שוב עוד כמה זמן…
לפעמים גם שולחים לי רעיונות ואני הכי אוהבת את זה! אז הנה משהו ששלחו לי שתי אמהות שונות!
מה שאומר שזו כנראה פעילות מגניבה ממש. אצלנו זה פחות עבד אבל שוב, זה לא באמת אומר כלום על כלום 🙂
אז, במקום לכתוב או לצייר על הניילון (שזו ראית לי דרך ממש מגניבה לתרגל קריאה וכתיבה!) אפשר גם להדביק צורות שגזרנו, מדבקות אחרות ובכלל להתפרע. אם לוחצים על התמונה מגיעים לפינטסרט ומקבלים עוד המון רעיונות קשורים.
זהו להיום, על אף שעדיין לא חנוכה מקווה שסופגיות טעימות ימצאו את דרכן אליכן וימתיקו לכן את זמן הקפה החם, הפעם בחושך 🙂
משאירה אתכן עם חנה זלדה שכנראה תלווה עוד דורות רבים של ילדים והורים, גם אם בזום…
