*יצא ארוך אז מאמלקת:
יש פה הסברים על בכללי,
עמוד להדפסה לברכות אם רוצים,
התנדבות / תרומה לקהילה לילדים צעירים,
שני מערכים לגן להורדה (אפשר כמובן לקבל רעיונות גם לבית)
ובסוף על תרומות.
_________________________
טוב אז אנחנו אחרי פסח, ועדיין יש מלחמה…
הבן שלי אמר לי לפני כמה זמן, שזה מוזר בעיני שאנחנו כאילו כרגיל ועדיין יש מלחמה. האמת שבמילים שלו "זה קצת לא מכבד".
זה נכון, זה לא מכבד, זה מוזר, זה הזוי. אנחנו לא ממשיכים כרגיל לגמרי, אבל האמת שלא יצא לי לקחת אותם לכיכר החטופים או להפגנות, ולכן עבור הילדים, אלו שאינם מפונים, כאילו ממשיכים כרגיל.
מאותו הרגע חשבתי מה אפשר לעשות, איך אפשר שילדים ירגישו משמעותיים, ירגישו שהם לא "כרגיל" כי אכפת להם והם רוצים לעשות משהו כדי לעזור ולא להמשיך כאילו כלום.
אז דיברתי עם המורה ועם הורי הכיתה וקישרו אותי למלא אנשי ונשות קשר שיעזרו לי למצוא התנדבות רלוונטית.
זה היה לפני פסח והזמן דחק, אז צמצמנו למה שהיה הכי הגיוני לאותו הזמן, ולבסוף הגענו לשתי התנדבויות סופיות-
חלוקת עציצים למועדון ניצולי שואה ברחובות, ואריזות שי לחיילים באחת ממחלקות השיקום.
יש עוד המון המון דברים שילדים יכולים לעשות:
לגייס מצרכי מזון, להגיע ולארוז ארגזי מזון, להגיע ככיתה או כקבוצה להוסטל כלשהו או בית אבות ולעשות שם איזשהו שיפוץ ספציפי כמו למשל הקמת גינת תבלינים (מקווה שזה יהיה הדבר הבא שנעשה), למכור עוגות או דברים שהם הכינו ולגייס תרומות, ועוד…
היה ממש מרגש לראות את כל ילדי הכיתה מתגייסים, שותלים, אורזים ועומלים על המתנות, אפילו בלי לדעת לאן זה יגיע בסוף.
הדבר הכי מרגש היו הברכות. לצערי אין לי תמונות, אבל הברכות היו ממש מהלב, וגרמו לי לרצות לחבק את כל הילדים כולם…
פה יש קובץ להדפסה עם לבבות, שאפשר לצרף לכל מה שמכינים/ מחלקים.
ילדים צעירים, למדל ילדי גן או הכיתות הנמוכות, יכולים לעשות את אותו הדבר עבור הסביבה המיידית.
למשל ילדי הגן אצלנו הכינו בפורים משלוחי מנות לכל אנשי המקצוע שהם רואים מסביב לגן- הגנן, אב הבית, עובדי המכולת ועוד… זה עוזר לפתח אמפתיה ולהבין שמעשה קטן שאני עשיתי יכול לשמח ממש מישהו אחר. יש השפעה למעשים שלי.
בתזמון מושלם, גם משרד החינוך החליט שזה זמן מתאים להעמיק בערבות הדדית ובתרומה לקהילה, ופרסמו עלונים עם רעיונות והסברים איך לגעת בנושא בגנים.
אחד הדברים שאני עושה זה לכתוב תכנים למועדון גננות מושלם "חדר הגננות" (כמו חדר מורים הבנתן).
אז כדי שיהיה קל לכולם להתחיל את הנושא. הכנתי שני מערכים לפתיחה.
איך מתחילים?
קודם כל הדיבור הוא על אדיבות, על אמפתיה, על מילה טובה.
הרי לא יעזור אם אתרום מליון שקלים אם אתייחס מגעיל לחברים…
הדבר הבא הוא לחשוב מה יכול לעשות טוב, אפילו אם זה מילה טובה.
הנה המערכים כאן בקובץ, מוזמנות להשתמש ולהעביר בשמחה.
ואם אתן הורות או הורים:
אפשר לגייס את הגן או הכיתה
אפשר לחשוב מה ניתן לעשות בסביבה הקרובה. אפילו להכין כדורי שוקולד ולחלק בגן שעשועים, ככה כדי להעלות חיוך.
בקובץ יש מגוון רעיונות.
מוזמנות לכתוב לי עוד בתגובות ואוסיף.
הנה גם הקובץ של משרד החינוך למי שמעוניינת.
ודבר אחרון על תרומה ישירה:
עמותת לחיות בכבוד- אני תרמתי והכסף מגיע למקום טוב. אפילו המנכ"ל שם עובד בהתנדבות.
כמובן שיש עוד המון מקומות לתרום להם, סומכת על כל אחת ואחד שיבדקו שזה אכן תקין.
קצת על העמותה:
יש בישראל יותר מ40,000 ניצולי שואה וקשישים בארץ שחיים מתחת לקו העוני והולכים לישון רעבים בכל יום.
אנחנו רגע לפני יום השואה וזה הזמן שלנו לזכור ולא לשכוח, ודווקא ביום הזה זאת ההזדמנות שלנו לעשות למענם ולשמח אותם יותר מתמיד.
יש לנו מטרה לגייס ל1,000 ניצולי שואה וקשישים רעבים ארוחות חמות.
מוזמנים להכנס לקישור ולתרום ארוחות חמות לשבוע/ לחודש/ אפילו ליום לניצולי שואה, זה באמת עושה להם כל כך טוב על הלב ורק בעזרתכם נצליח:
_____________________________________________
וגם- מטה משפחות החטופים
אין צורך להסביר אני מקווה כמה הם צריכים את העזרה שלנו, וכמה אנחנו מתפללים איתם לשובם של כל החטופות והחטופים, במיוחד אלו שעדיין בחיים.
כאן אפשר לתרום וגם לרכוש כל מיני סיכות ופריטים שונים…
